|
אני זוכר את עצמי יושב לבד על הצוק באמצע הלילה
מסתכל למטה אל המזח המואר בפניהם ובפנייך
אני זוכר את עצמי רוקד לבד ברחובות ביתי בלילה
שיכור מהכוכבים ובהאנג-אובר מדמותך
ועכשיו יש לי אותך
אני זוכר את עצמי מוקף בקסם לא מושג בלילה
הולך לישון עם זה מורעב כשהבטן נדבקת לגב לפני עלות השחר
אני זוכר את עצמי נרדם עם חלומות עלייך כל הלילה
בבוקר המציאות מנערת אותי משנתי ושולחת אותי להתרענן בחוף
ועכשיו יש לי אותך
אני זוכר את עצמי כמו נמר בר מרסק כלוב יהלומים של הלילה
צועד במידבר של חולות זהובים ששתו את זיעתי
אני זוכר כל נשימה באפיסת כוחות מול התנים בלילה
נילחם בידיים חשופות ובטפרים שבורות על חיי ועליך
ועכשיו יש לי אותך |
|
|
עושים.
משקפיים עושים
לי את זה.
משקפיים - זכר.
"משקפיים עגולים
לי בקצה החוטם"
אחת שלא ישנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.