בְּיַעֲרוֹת הֶנְזֶל-וּגְרֶטֶל שֶׁלִּי
אֲנִי הוֹלֵךְ מֻכֵּה-יָרֵחַ
כִּיסַי מְלֵאִים כּוֹכָבִים
מְפַזֵּר אוֹתָם אֶחָד-אֶחָד
מְנַצְנְצִים עַד כְּאֵב
מַשְׁלִיךְ אוֹתָם בַּשְּׁבִילִים
חֶשְׁכַת-יַהֲלוֹמִים בּוֹהֲקִים
תַּרְדֵּמָה שֶׁל דֶּרֶךְ מִתְפַּתֶּלֶת
סְבַךְ-עֵצִים צָפוּף סוֹגֵר עָלַי
מְגַשֵּׁשׁ בַּיָּדַיִם בֵּין עָלִים וְקוֹצִים
שׁוֹמֵעַ נַהֲמַת-זְאֵבִים עֲמוּמַת-מֶרְחַקִּים
שְׁבִיל קוֹלוֹת-הַלַּיְלָה יָבִיא אוֹתִי לְשָׁם
שׁוֹמֵט עוֹד כַּמָּה כּוֹכָבִים בּוֹרְקִים
בּוֹדֵק אֶת הַנִּשְׁאָרִים
מִי יְחַפֵּש- עִקְבוֹתַי?
מִי יִמְצָאֵנִי?
כְּשֶׁאַגִּיעַ עִם גְרֶטֶל שֶׁלִּי
אֶל הַתַּנּוּר הַבִּלְתִּי-נִמְנָע
בְּבֵית הַמְּכַשֵּׁפָה.

                              דן ספרי
                                                         
©