|
פלייה רלווה וללחוץ על ההדק
המגע הקר של המתכת השחורה
נוגע בעצבי הנשימה.
הדופק נעצר לעשרים שנה
הרעד ניקבע לסף התחושה
הברכיים נינעלות בהילוכן.
הערב עולה מעל לערפילי העמק
אל כרי דשא ענוגים
תבנית הקסם חוזרת. |
|
|
"בהתחלה חשבתי,
'טוב, זה רק
סלוגן אחד. רק
אחד לא יעשה
נזק.' אבל אחרי
הסלוגן האחרון
הם אמרו לי: 'מה
דעתך? רוצה עוד
אחד?' אז חשבתי
'בטח, זה רק עוד
סלוגן אחד...'
אבל הם המשיכו,
עוד ועוד
ועוד!!!"
מתוך: "איך
התמכרתי
לסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.