[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליעד קרדי
/
בואי ננסה

בואי נעשה את הצעד יחד
קחי את ידי, השאירי הפחד מאחור.
בואי נחצה את מפתן הדלת
אל קרקע חדשה ולא מוכרת לשנינו.

אז נכון לא הכל ידוע מראש
וגם אין הבטחות פה לתת,
אך אני מוכן את הצעד לקחת
אז אנא בטחי בי כעת.

זה מרגיש כל כך טוב לנשק את שפתייך
שמילים לא יוכלו לתאר.
וכך מרגישה גם ידי בין ידייך
ולכן אני לא מוותר.

אז נכון לא הכל ידוע מראש
וגם אין הבטחות פה לתת,
אך אני מוכן את הצעד לקחת
אז אנא בטחי בי כעת.

הרוח טישטש כבר עקבות שהשארנו
מאז שהתחלנו ללכת,
אך הדרך הזאת, חדשה היא לשנינו.
מי יודע לאן מועדות הן פנינו.
אם רק תתני לי את היד, ביחד נצעד
וסודותיה תחשוף בפנינו.

אז נכון לא הכל ידוע מראש
וגם אין הבטחות פה לתת,
אך אני מוכן את הצעד לקחת
אז אנא בטחי בי כעת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.




יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/1/07 9:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליעד קרדי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה