מילים: דן אלמגור
לחן: י. קונסטנטין
עיבוד, נגינה, ביצוע: עודד זמיר

שיר זה בוצע במקור הצרפתי ע''י האחים ז'אק. לדעתי זה אחד
השירים היפים שיש ולהקת הנח''ל הכניסה את הוורסיה העיברית
למילותיו של דן אלמגור.
במקור זה במקצב צ'ה צ'ה צ'ה.
אני שמרתי על האופי הלטיני אבל לא צ'א צ'א.
יצא די חמוד, אני מרוצה בהחלט וזה טוב לי.
כמו תמיד, יש מקום בכייף לעוד מי שרוצה.

ב- בקיבוץ ב- בנות בכמות
אך ישנה נה נה נה נערה מתוקה
יש לה פר...יש לה פר....לה פרצוף די חמוד,
וגם פי, פי פי פי, פי פיגורה דקה,
יש לה פה, יש לה פה, יש לה פלא של גוף
וכל ש- ש - שדכן יתגאה בה נורא.
יש לה ט- ט - ט - ט -טעם רב בספרות ושירה.
מה חבל, יש לה רק חולשה אחת
היא מ מ מ מ מדברת קצת לאט...
אם היא פי פי פי פתאום תעבור
כל רווק מ- מ - מ - מעורו אז יקפוץ
מציגה זוג רגל - אוללה - ים נאות,
ושוקה ושוקה ושוקעת בבוץ
וכשהיא בשבת בחולצה צה צה צה,
עם מחשוף, סוף סוף סוף, אין לו סוף למחשוף.
יש לה זוג, יש לה זוג, זוג הורים נחמדים בתל נוף.
מה חבל, יש לה רק חולשה אחת
היא מ מ מ מ מדברת קצת לאט...
כן, היא ממש חמודה בלי שיעור,
אך תמיד, בחברה, כשפותחים בדיבור,
אז גם לה יש פתאום משהו בקיצור...
מה לומר.
אז היא פו פו פו פותחת ת'פה
זה לוקה, זה לוקה, זה לוקח הרבה
להבין שאצלה ב-ב-ב-ב- בתה אין סוכר.
מה חבל, יש לה רק חולשה אחת
היא מ מ מ מ מדברת קצת לאט...
אז פ-פ-פ-פ פה אחד כאן הוחלט,
שרק שוק, שוק הגון ירפא את הבת,
ואז בנצי הסכים לקחתה בלי מילה,
לקחתה לחו-חו, לחופה ככלה,
זה היה שוק הגון שהביא לה מרפא
היא מאז לא סתמה את הפה, פה פה פה,
ודיברה בצרורות אך דוקא החתן
הוא סבל בחופה, איזה שוק לא קטן
והתחיל, משום כך למחרת
לדבר כל כך לאט...