פטרייה טורפת גזעי עצים
פרפר שעיר
נימפית הסרפד בקצקר תורכיה
נימפית הסרפד הזה הוא צאצא של הפרפר שאותו תיעדתי במשך שישה חדשים.
(מתפרפרים, דור הולך ולא נעלם, שובו של הפרפר). אני מניח שקוד גנטי נטבע
במקום ההזדוגות של ההורים. מעין ג.פ.ס שמנחה את הזכר אל אותה הטריטוריה של
האב. מדי פעם אני צופה בקרב בינו לבין זכר אחר שאף הוא רוצה באותה נחלה. אני
משער שזה אח שגם בו טבוע אותו קוד גנטי.
שימו לב לקשקשים בצורת שיער על גבו, לגווני הנחושת הירוקה, לצבעים האדומים
כתומים שמשתנים לפי נפילת קרני השמש. לנקודות הכחלחלות בכנפיים האחריות
שנועדו להטעות טורפים. לכתמים האדומים בכנפיים העליונת שמהם מופרש פורומון
למשיכת הנקבות. הרי כל עניין הטריטוריה בא כדי למשוך נקבות ולכן כל יום שאינו
גשום הזכר חונה בדיוק באותו מקום. הוא רודף אחרי כל עלה נושר ומגרש כל פרפר
זר. הקודם נלחם כנראה בקרבות קשים ונראה מרוט אך שרד כשישה חדשים.
את הג'וניור פגשתי לראשונה באוקטובר 2006. כך שיש לנו תיעוד לפחות על שבעה
חדשי חיים של נימפית הסרפד. החוקרים טוענים שזן זה נודד לאירופה ושב אלינו.יש
לציין שעל הדשא והמדרכה שליד אין סרפדים שהם הפונדקאים שלו. אני משער שדווקא
מקום הזיווג הוא שנטבע בקוד .
אני מעז לטעון שכל הנודדים- ציפרים, סלמונים, צבים וכו' אינם זוכרים את הדרך
חזרה אלא הדבר נטבע בהם כקוד של ג.פ.ס.
בארה'ב יש דנאיות שנודדות אלפי קילומטרים. הנכדים שבים שנה לאחר מכן בדיוק
לאותן הנקודות בהן היו הוריהם. בדמיון פרוע הייתי ממליץ לחשוב על כל נושא
ה"שורשים". אנו בני האדם אוהבים לשוב אל מקום הולדתנו..באוקטוב 2007 פגשתי
פרפר נימפית הסרפד בתורכיה.
אשמח לתגובות.
