נפתלי אוחנה / כמבין |
ובים אבוא,
לראותך,
אמצא אותך,
במיטה,
שוכב,
ובוהה בתיקרה.
מסתכל,
לא יודע מה להגיד,
ואתה מחייך,
כמבין.
ודמעות זולגות,
הכאב פורץ,
ואתה תמה,
על מה שאינך יודע.
ועברה שבת,
ואתה כבר אינך,
עזבת,
אל העולם הבא.
לזכרו של נתנאל טייכטהל-נפטר בערב שבת 12.01.07
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|