הוא יושב על הר הגעש,
מנסה לדמיין את הרגע.
הוא שותה את הימים האחרונים
בצימאון מדברי משתוקק.
אנשים הסתכלו, חשבו הוא משחק
משחק החיים אצלו לא כמו אצל כולם.
יגידו חברים, דרך חדשה
כולם עוברים את זה, תשמח.
משהו כאן מסובך, הסתבך אולי בגללו
הוא לא מבין? שיסתדר לבד על ראש ההר.
הכוכבים משקרים לשמש,
הוא משקר לעצמו הוא יודע ימיו ספורים.
התרמיל על גבו והוא מוכן
חולצתו צבעונית ופניו מודאגים,
סיפורים על הרי געש יש בשפע
זה מתחיל, תפס אותו בדיוק באמצע...
נהרות אש לוהטות בורידיו
בידיו מחזיק את רוחו כדי לשמור על שפיותו.
עכשיו הוא אחר כמו שאר חבריו.
ילד, ילד בזלת של אמא... |