|
14 ינואר 2007 אחה"צ, תחנת הרכבת ת"א מרכז.
אלף, הא, מם או שין - העלמה בשיר זה - יודעת
ברציף חמש ההמתנה מתארכת
היא בארבע מולי על ספסל של מתכת
חולצתה מסדרת מיטיבה שערה
מציגה טפחיים טפח מסתירה
בעדינות היא משכלת ירכיים
אני מגניב מבט מגלה חמוקיים
משתדל שעיני לא תלכוד את עינה
מסמיק ונבוך כשהיא מבחינה
וכמנהג כזה מן סיפור
סוף לו תמיד די צפוי וברור
כי אף שקצר בין הרציפים המרחק
קרונות אדומים מפסיקים המשחק
כאבחת החרב, מכת כלי זין
ניתק באחת קשר עין
רכבת עוברת
פנטזיה קוברת
עלמתי הנאה לי כמה שאלות
ובאין מענה אנחשם לתשובות
את יודעת במה דמיוני השתכשך
אך גלי נא לי מה עבר בראשך?
בבת צחוקך שאותי לכד
גיחוך של בוז או חיוך שאהד?
ההיה זה לך - לא נראה כלל הזוי -
תרגיל קצר באומנות הפיתוי?
|
|
|
ילדה קטנה בגן
חשוך ישבה לה
לתומה,
אנסתי והשארתי
אותה מדממת
ערומה,
וכשהלכה אחרי
שבועיים לדווח
עם אימה,
אמר לה השוטר
בזוהי הנימה:
חבל שלא הגשת
לפני שבועיים את
התלונה,
כי מה שנשאר
בינתיים אפילו
לא שווה תמונה,
אולי אם תתאמצי
קצת ותשחיתי את
גופך,
נוכל להגיש
תביעה קטנה
אולי זה גם
ילך.
סנאי באקסטזה,
ברגע פדופילי
ומלא אהבה לרשות
המבצעת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.