|
לא היו אנשים בכיכר
רק פרחים אילמים פיזזו מול השמש
ביניהם שהזעירו עצמם לרמות בני-אנוש
ודווקא הם נבלו
שמחמת שלא חייכו
ייבשם חום חמה.
דמיתי לפרפר מתפרפר מפרח לפרח
אוסף צופו בכיכר העיר
ועוד דמיתי לפרה מסוחררת
גוררת עטיניה להשקות פרחים בכיכר.
ולא הייתי אלא חופר בארות
המוציא שאריות מים ממצולות אדמה חרבה
להרוות את עצמו
כי אף אני פרח שאינו מיטיב לחייך. |
|
|
עוד מספר שנים,
כולכם תהיו
מפורסמים. רק
אני עוד אכתוב
סלוגנים לבמה
חדשה.
סוכרזית החיננית
ברגע של רחמים
עצמיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.