|
כוכבים שדלקו ברקיע מעל לראשי
לא היו שלי.
שלי נמלטו ואופק חוצה בינם לביני.
תרמיל על גבי
מקל-נדודים בידי
ובכמיהתי נעליי הצעידוני מיבשת ליבשת.
בסורי רקיעים נתערפלו והתנדפו
וכוכביי כמו אכלו את עצמם.
להיכן ריחפו? |
|
|
יש לי יום יום
חג יש לי חג יום
יום יש לי יום
יום חג
הללויה
יגאל עמיר,
יהודי מאמין
חובש כיפה וחוגג
שיגרה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.