מנסה לשכוח אבל נזכר כל הזמן
מנסה לא לחשוב אבל לא יכול
מנסה לשנוא אבל עדיין אוהב
את הפנים החצי כועסות חצי מחייכות
את הצחוק המהול בדמעות
את העונג את הקושי
את מי שהיית
את מי שהייתי
אותנו
המקרר מקרקר בדירתי
הקור שורק מחוץ לחלוני
וביננו חוצה מדבר גדול
של שתיקות וכמיהות
של אכזבות וזכרונות
עינייך איתי בכל מקום
לעיתים תומכות ולעיתים פוגעות
אהובתי
אני יודע שעזבתי
יודע גם שיש אחר
וישנה גם אחרת
ומדבר גדול וצחיח
מפריד בין חיינו
ושם בין הדיונות הזהובות לתכול הים
יודע אני שיש
אהבה גדולה
שנקברה בחולות טיפשותי
סליחה