|
מנסה לשכוח אבל נזכר כל הזמן
מנסה לא לחשוב אבל לא יכול
מנסה לשנוא אבל עדיין אוהב
את הפנים החצי כועסות חצי מחייכות
את הצחוק המהול בדמעות
את העונג את הקושי
את מי שהיית
את מי שהייתי
אותנו
המקרר מקרקר בדירתי
הקור שורק מחוץ לחלוני
וביננו חוצה מדבר גדול
של שתיקות וכמיהות
של אכזבות וזכרונות
עינייך איתי בכל מקום
לעיתים תומכות ולעיתים פוגעות
אהובתי
אני יודע שעזבתי
יודע גם שיש אחר
וישנה גם אחרת
ומדבר גדול וצחיח
מפריד בין חיינו
ושם בין הדיונות הזהובות לתכול הים
יודע אני שיש
אהבה גדולה
שנקברה בחולות טיפשותי
סליחה |
|
|
דינו, תפוס
תארגנטינאי הזה
ותוציא לו את
התפוח אדמה
מהפה, שידבר
איטלקית כמו בן
אדם.
בסיציליה היינו
הורגים על מבטא
כזה.
איך, איך נתתי
לרוסים לסחוב
אותי לכאן?
המאפיונר
הקומפולסיבי
מתגעגע למולדת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.