יש כאן יותר,בוודאי,הרבה יותר
מתחלקים ומתווכחים ולבסוף זה מתפזר
חבקיני ואמרי לי נא
מתי אפשר לפקוח כבר עיינים
מתי החלק הקשה עובר
שנדבר על זה ונזכר,ונשבר
ואז כשנתפרק ונתחבר אחרת
פקחי עייני בנשיקה
ספרי לי מה מכל זה את זוכרת
מה מכל אשר היה
ועתה - עצמי עיניי בנשיקה
לטפי אזני בלחישה
ונתכסה בזה ונתבזה על זה
ונשחק קצת זו עם זה
והאהבה תפרח... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.