אתמול נפגשנו שוב...
העלנו זכרונות...
דיברנו על החיים.
זה נגמר מזמן...כבר לא אותו דבר...

לפני שבוע נפגשנו שוב...
דיברנו על הצבא...
דיברנו עליי.
זה נגמר מזמן...כבר לא אותו דבר...

לפני 4 חודשים תמימים נפגשנו שוב...
ככה לפני הגיוס...
דיברנו עליו לשם שינוי.
זה נגמר כבר מזמן...כבר לא אותו דבר...

לפני חצי שנה זה כבר דיי בהתחלה...
הייתי כל כך מעופף...
הכל נראה היה פסטורלי ואותנטי.
זה נגמר כבר מזמן...כבר לא אותו דבר...

ביום הראשון של החיים שלי נפגשנו לראשונה...
מה חשבתי לעצמי? לאן זה יוביל את החיים שלי?
דיברנו ודיברנו ודיברנו...לא רציתי לעזוב...
היה בזמן עבר...כבר לא ככה היום.

כדור ההגיון חדר לך לראש.
קרוב לוודאי שאני הוא האשם הבלעדי.
דיי לדבר עליי!
מה איתך?