יעל נווה / אור |
לעת לילה,
נשאתי תפילתי
אליי מרום.
פיללתי, משוועת,
בכל רמח גופי,
עת גופי מושה
את נפשי הכורעת.
חיש מסרתי מעליי
כל צל של חומה,
ומחשיפה עורפה
נתמסרתי.
ככלות לילה,
לעת בוקר,
ניתן בי אור
ממרום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|