נפתלי אוחנה / מבט של כאב |
נעמד,
מיישר קו,
וחותך.
עומד בין מישורים,
משקיף על מרחבים,
הפתיחות מחישה צעדיה,
ואתה שוטף את פניך.
שיר והלל,
כבר לא תגיד,
זמירות ותשבחות,
כבר לא תשמע.
בעוד המבט,
אל תוך עינייך פולש,
לא נותן מנוחה,
לא משאיר תקווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|