נפתלי אוחנה / בעקבות השקט |
לוהט מחום,
אינך כבר מרגיש,
את ההכרה.
מחכה רק שיקחו,
ממך,
את חייך.
מביט בעוד מבט של כאב,
מנסה למצוא סיבה,
עבורה אמשיך,
את חיי.
ילד צורח,
במר בוכה,
מחרף ומגדף,
בעקבות השקט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|