|
בכבוד הרוח עסקינן
במשך אדוות הזמן הרפה
על פני אדמות בזוזות לרוויה.
ואין הדור ידע מסתורין
ותוחלת חיים מיד אל יד
כסיפורי אבות לבנים.
והיתה האדמה חרושה ברגביה
כשנות הנחלים והעצים
והרוח נושבת באבק הרפאים. |
|
|
זה כבר חודשים
שאני מסרב ללכת
למילואים אני
מאמין באמרה
"טוב למות בעד
ארצנו" אך אני
עדיין לא הבנתי
מאיפה עד איפה
היא ארצנו.
גולנציק במצוקה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.