הוא רוצה לנסח
אמירה נוסטלגית לא מרושעת
לגבי המין שהיה או לא
אז
רחוק מכאן
הוא רוצה ואינו יכול לנסח
הכלים המילוליים לא עומדים לו
לא עומד לו
והוא עומד כבר לוותר
כשלפתע זיכרון שלו ולא שלי
אין גוף ראשון כאן
מתחדד וצף
כל הטלוויזיות הופכות את מסך השלג שלהן
למשהו מובן יותר
שאפשר לבהות בו עם הרבה פחות
רגשות אשמה ממוינים

אין גוף ראשון
עדיף להתעסק בגוף השני
ונוכחותו המרשיעה
או בגוף השלישי ואיומו הנסתר
עליו מותר לדבר
עדיין

יצאו שורות יפות
היד החביאה בשרוול משהו
ואז שיחררה אותו
בטוויה אנכית עכבישית
סוף סוף יוצא לי לשחק את גיבור העל
שמוציא מידיו משהו נזכר
שתמיד יהדהד אחריו
אחרי שכבר ישכב מתחת למכסה
שהוא המכסה שלו בלבד
הרי לכל סיר
יש

האם גם בשבילי יברא מישהו
יער אהבה אחר
שיונח על ברכיי באריזה דקה ליום הולדת
אני כבר יכול לראות את העיניים מתמלאות בזה
את הידיים קורעות מזה את זה
ותך כמה רגעים אני כבר שבוי
ביער אחר שבראו תוך מחשבה
עליי

אני מציע לעצמי
חלופות אפשריות ללעיסה
כמה ויטמינים יש בבדידות
לפעמים התזונה שלך מעצמך מוציאה אותי מדעתי
ואני מתרוצץ בין פקידים
כדי שאוכל גם אני לפנות לעצמי
את עצמי
לעניין הגדול יותר

שברת הרבה יותר ממה שהנימוס מכתיב
ואני עסוק כל הזמן בחישובי נימוס
למרות שבירת הדפוסים מצדי
וההתרחקות הכוללת
מהקיום הקל של אמי
שמתגלה כמעמסה נפשית לא פחותה משלי
לא פחותה משל אף אחד אחר
אם כבר אומרים את האמת
אבל שברת
לקחת שתיים
אחת מעל מה שהנימוס אומר
ושברת אותן אחת בשנייה
בפעם הראשונה שנתנו לך

האוסטרלי השחור מבקש ממך
לתת לאהבה
להיכנס אליך
לחבק אותך בידיים ורגליים
הוא לא רוצה לקחת ממך דבר
רק שתתן לאהבה להיכנס אליך
כדי שיוכלו להיפסק סימני השאלה
ותוכל לנוח בידיעה שיש גם לך
אישה זוחלת בעולם
או משהו כזה

קולו מרוח על הקירות
והדם עוד מעט כבר יהיה קרש
שלא תוכל לגרד מהקיר
ויישאר לך כתם אבידני ערימתי כזה
שינהם בך עוד אלפי לילות מעכשיו
בהפתעה גמורה שתנקום בך
לא יעזרו לך כל האמירות
וגם אתה תולעט בזה

שמע היטב
היא כבר קוראת

אני שואל אותך שאלות השלכתיות
זה לא תופס אותך היכן שצריך
ומותני הנערה שלך
הם לא בדיוק הקיבעון המבוגר
שמצאתי בך לאחרונה
אבל אחרי הכול
אני עדיין מוצא אותך ראויה
ויש בי כלפייך שאלות
הרבה יותר מתשובות

"האם את אוהבת אותי?"
(אני בטוח שכן)

אני רוצה שתשפילי את העיניים
שתפשילי אותן למעני
ואז תשילי שוב למטה
ואוכל להתגאות בך
למרות ההשפלה
ומכנסיי המופשלים סביב קרסוליי
וגם זה סוג של מאוהבות שקשה למדוד
אם כי כשמתבוננים בעיניים העולות אליך
בשעה שמשחקים בך בפה
אפשר להתנחם
אולי אפילו לצאת מזה
וזהו זה

אני רוצה להראות לך
ושתראי לי
ושנוכל לשמוח בזה
ולא לפחוד מזה

(האם את אוהבת אותי?)

יש חלופות למעמסה הנפשית
אפשר לקריין בקול
ולחרבן בשקט
משפטים קצרים
שיומרו יום אחד עבור המחאה
או עבור פתיחת רגליים מהסוג הרך
או הקשה
באמת שאני לא בררן
ובאמת שלא אכפת לי
לא לצחוק אחרון
או לא לצחוק בכלל
אם רק תרשי לראות לך
את מה שאפשר לראות
וגם את החושך הקבור
שיוכל להרדים אותי
בעדינות

(האם את אוהבת אותי?)