אנבל דריל / ירח כחול |
תביעות רגליים על החול,
קול ניפוץ הגלים,
קול הרוח במרחקים.
נפנוף שיער ברוח,
כובע מונח לו על החול המלוח,
ואת ממרחקים נשקפת,
בורחת כל עוד יכולת ללכת.
ואני טובעת, האור עוד מאיר עליי,
הרמזים שפיזרתי עוד שם.
את מהססת אם להתקרב או לברוח,
כי את בעצם בעצמך עוד פוחדת מן הים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|