New Stage - Go To Main Page

יוד בן שמונה-עשרה
/
לא תגרשו אותי

לפעמים אני רוצה פשוט
ללכת, לנסוע, לעוף או לשוט,
לברוח למקום רחוק רחוק,
להתמכר לחפוש המתוק מתוק.

לפעמים, כאשר אני מרגיש
שהעולם סביבי נעשה אדיש,
אני חש מיותר ומאד לא רצוי
בכל מקום בו אני מצוי.

אך לא תגרשו אותי,
לא תגרשו אותי!
ולא יגרשו אותי.
תמיד אהיה כאן במקומי.

אני מרגיש כל כך מסכן.
אני רוצה להסתכן.
לעמוד גאה וזקוף,
לראות את העולם שקוף.

אך לא תגרשו אותי,
לא תגרשו אותי!
ולא יגרשו אותי.
תמיד אהיה כאן במקומי.

אי שם, בין הקרוב לרחוק,
אני עומד ופי מלא צחוק.
אני צוחק על העולם,
משגע את כולם.

אך לא תגרשו אותי,
לא תגרשו אותי!
ולא יגרשו אותי.
תמיד אהיה כאן במקומי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/1/07 21:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוד בן שמונה-עשרה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה