זה לא סיפור אהבה. אבל זה סיפור על אהבה. סיפור על אותו כח
בלתי נלאה שביכולתו להעניק אושר רב.
הזמן היה ימי נובמבר אלפיים ואחת.
על מסכי החדשות בכל העולם, כיכבה הקואליצייה המערבית.
בראש הקואליציה הובילו צבאות  ארצות הברית ובריטניה.
בחודן האפוזיציה האפגנית שכבשה את אפגניסטאן עיר אחר עיר
בנסיון להרוג את בן לאדן.
הצבא הטאליבני נטש את מוצביו נוכח ההתקפות ואלפי שבויים עונו,
נסקלו ונטבחו על ידי חיילי הברית הצפונית שפרקו את זעמם.
-נכבשים מדוכאים, כי יימלוכו.
העולם לא היה אלא בצל איום התוהו ובוהו, שנטה לפרוץ כלבה
מטורפת מזרגם של מנהיגים, כריזמטיים, אשר טפסו על עצים
שצמרתם דגדגה בשמי הגיהנום.
מקום ההתרחשות לא אחר מאשר מלון הילטון בירושלים החולש על
שכונות ערביות במזרחה.
חדר הספא, איזור המכשירים.
מאה שבעים סנטמיטרים של עליונות ויזואלית נכנסה לאולם הכושר.
גופייה אדומה נצמדה אל גופה, למרות שהייתה גדולה עליה בכמה
מידות.
ואני הבנתי נפש יצירת טקסטיל.
כפות רגליה המתוקות ניחנו במידת נייק קומפקטית שלא עלתה על
שלושים ושמונה.
גרביה לטפו את עקב האכילס שלה וייצרו שטף דם זמני ואדמדם כצמיד
חינני, שלושה סנטימטרים מעל אותה נקודה תורפה מיוסרת.
פלומה בלונדינית בתולית עד כדי בלתי נראית ניכרה על רגליה
המושלמות.
שיעור תינוקי ממש, אשר יותר מכל העיד על נועם עורה החלק וסימן
בחושניות את הדרך אל תחתוניה.
שדיה השובבים והמעניינים קרצו מולי וקראו לי לשחק עימם.
עיניה התכולות היפנטו.
אפה הבלתי מושלם רק נסך בפרצופה עוד מושלמות.
ניחוח נוכחות שלעולם לא יובן באמצעות טקסט או  וורבאל.
על מנת שהפרופרוציות תרמנה אותי אל גבולן, דימיינתיה
למשל מקיאה ומשלשלת (במקביל בכלל),
אך לא נגעלתי.
לא יכולתי להאמין שאותה בריאה מופלאה תצליח לייצר הפרשה אשר
תרסן את כמיהתי אליה. אין במחשבותי הגועליות לכאורה, אלא
להפגין את טוהרן בעצם.
רציתי להיות לה לחבר, לאהוב אותה כמאהב, להוות מגן וכל טוב.
לחיות איתה לנצח עולמים באושר שרק לשון אשר ידעה את פייה תוכל
להבין.
נהניתי מטון דיבורה שהקשבתי אליו בחטף.
בעד למראות התענגתי על בבואתה. הבחנתי בזיעתה שיותר מכל,
סימלה את
תשוקת
י.
לבסוף לבשה את חולצת הטריינינג והלכה.
מאז,
חרף מאמציי,
לא פגשתייה עוד.
לעד אשא אותה בזכרוני.
לפני שאמות בשיבה טובה, אחרי שנשימתי תיפסק.
את פעימת ליבי האחרונה תלווה בבואתה.
אמות בחיוך לנוכחותה המענגת,
שתחתום את הסוף אשר גם
יגאל אותי מן האכזבה.
זה לא היה סיפור אהבה,
אבל זה היה סיפור על אהבה
מטורפת שמעולם לא התגשמה.
סיפור על אותו כח שיכול להביא אושר רב
אך מנגד גם להרוס חיים.