הערב זורם ושוב נזכר לאחור,
זה בא והולך, רק אני לא שיכור.
הערב ממשיך והעבר שוב מכה,
זה חוזר אלי, ממשיך ושותה.
מקפיץ עוד כוס, גומר עוד בקבוק,
זה בא והולך, היא נותנת חיבוק.
באוויר זה חוזר, התחושה של הריח,
ככל ששותה נהיה רק פיכח.
אתה אף פעם לא מוכן,
כשהיא עוצרת ת'זמן.
זה אף פעם לא נכון,
וזה חסר היגיון,
כשמכבים את האור,
שוב נזכר לאחור.
והערב ממשיך, והדם שוב רותח,
שותה עוד כוס, ונהיה רק פיכח.
נזכר לאחור, מתבונן בחיבוק,
עוצר, זוכר, מרגיש שיתוק.
זה לא משנה כמה שותה,
זה תמיד נגמר כשאני השוטה.
והיא לא תבין, זה לא יעזור,
אני רק מחכה שהזמן יעבור.
אתה אף פעם לא מוכן,
כשהיא עוצרת ת'זמן.
זה אף פעם לא נכון,
וזה חסר היגיון,
כשמכבים את האור,
שוב נזכר לאחור.