|
סיפור רגיש
שיעובד מאוחר יותר לרומן עם העננים
גשם כחלחל נכרך סביב היא
אשוויץ מגדלת בי גושים
של חימה. של חימה דביקה
עורי מתמוטט כמעט מיד
ואז
נטרף גופי
(אין הפסקה ביניהם)
נחשים כותבים מספרים על זרועי
אני נחנקת במקלחת
עם כל הקרובים
אנחנו נושמים נשימות מגולפות,
עולים, לארץ ישראל
בכל הדרכים הנפשיות
וטלאי של אור על מצחי.
"הלוואי שיכולתי לכתוב את מה שאני מרגישה עכשיו כשאני עדיין
קטנה,
כי כשאגדל אדע איך לכתוב, אבל אשכח כבר מה זה להיות קטנה."
/סילביה פלאת'
|
|
|
כל מי שנותן את
השואה כטיעון
לזה שאין
אלוהים, לא מבין
שאלוהים בודק
אותו, ויום יבוא
וכנקמה על חוסר
האמונה, הוא
יביא לו את
אורלי וינרמן עם
יעל בר זוהר
וצ'יקי ארד,
לתוך לוח
שידוריי הסתיו
של ערוץ 2!
ואז הוא יראה מה
זה לא להאמין
באלוהים!!!
ב"ה, מחזיר
בתשובה לא
הגיונית, תוך
כדיי ביקורת
טלוויזיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.