מסתנן לבר
כבר שנה שלא שמעתי תופים כמו שצריך
ולא רקדתי בצפיפות למוסיקה חיה שעשתה את זה
ולא הייתי היחיד שרוקד ובכל זאת לא היה איכפת לי
והנה מצטרפת רוקדת נוספת
לה גם יש כיסא על הבר
היא נוטשת אותו לטובת ריקוד
עומדת מלפני
וכמובן שבהיותנו הרוקדים היחידים
בבר של ירושלמים יושבים
נוצר משהו
ואחדל להתעמק במוסיקה הנפלאה
ובסקסופוניסט שנראה בדיוק כמו שאחד צריך להיראות
וימלא ראשי תנועות אגנה
בחינת תווי פנים והערכת גודל גביעים
כי כמה כבר אפשר לדבר בג'אם
כשאתה לא מנגן
ואחוש גו מתקרב, בליל ינואר לוהט עד צורב
ותוצא סיגריה ותחל לעשן
ואחנק ואומר "לעזאזל, חריונת"
למה כל הבחורות בברים מעשנות?
-

והיה בראש חודש שבט
וחושי הכמה לגוף צעיר ניבט
כן הייתה זו דמות עמיתה
בת שיחה קולגת עבודה
קווצת שערות על עורפה
וכתפיות - שלא נדע
ככל שאסור כך יותר מתחשק
וכמו פרי מתנדנד ונחש מחשק
מוכנה ומזומנה לקיים בה "עשה"
זה לא בסדר, חכה שם, חכה
אז כתבתי לך שיר ופזמון עם תירוש
שאשתה כשאספור אחת שתיים, שלוש
לפני אעשה משהו בלתי יאות
משהו אסור על פי רוב הדעות
-

כשנולדת אמרו לאמך לבוא לבית חולים סורוקה
והיא הגיעה, אבל את נשארת בבית
הרגשת רע שייבשת אבל זה מה שגורם לך לקבל בטחון עצמי גבוה
כשרודפים אחרייך
ובגן כששיחקו בחול הילדים אמרת להם שאת כבר אחת מהגדולים
יש לך משרד ומכונית וחתן, קוראים לו נחמן והוא מאוד מאומן
הרגשת רע ששיקרת אבל זה מה שגורם לך להרגיש טוב עם עצמך
כשמתפעלים בפנייך
במדרשה כששאלו מה עושים ההורים אמרת שאבא מדען טילים
שכחת לציין שאמא טייסת, כשכולם ידעו בקיבוץ ששניהם עובדי רפת
הרגשת רע שתפסו שאת קצת גוזמנית, אבל כיסית את זה טוב
מתחת לכרית
בחטיבת הביניים כשכולן מתפקרות, אמרת לא לבנים, מעדיפה את
בנות
וכשניגשה אחת וביקשה נשיקה, העפת לה סטירה גם בלחי שנייה
הרגשת רע שקלטו שאת לא מגניבה, אבל התעלית על עצמך
ממש בלי בעיה
בתיכון כשכולם כבר היו לבדם, בלי חבורות מגניבות של מקובלים
בעולם,
גילית את עולם המשקה החריף, וקיבלת הזדמנות לבצע אסיף
אך לכל אחד שביקש המספר, נתת את מספר של פחח או נגר
ועם כל אחד שענית לו בכלל, קבעת דייט והלכת בו-בזמן לספר
הרגשת רע שבגרת והבנת שזה רוע, אבל זה כיף ומשועממת אני
אז למה לגרוע?
בצבא כשקצינים התדפקו על דלתך, כי סיפרת שבתיכון היית מדפק
מהלך
סירבת לכולם כי הרי "את תפוסה", יש לך חבר בפלוגה השנייה
של הגדוד השני, של החיל השני, של צבא האויב, במלחמת העולם
הראשונה
ואמנם אתם בהפסקה אבל כשהוא יחזור הוא נורא יכעס,
אבל זה לא אישי, אתה בכלל לא בחור נאכס,
הרגשת רע שהורדת מורל, אבל שקרנות פתולוגית זו כנראה גזירת
גורל
ועכשיו משתחררת ולחו"ל את עוברת,
נראה אם הגישה הזאת עובדת במדינה אחרת.
-

הערה: מי ייתן וההתנסויות הבאות במערכות יחסים לא יצריכו
כתיבת שירה שכזו.