|
משהו בצללים
מסך מרושת של תחושות
מסווה לאור הבוקר.
הדעת לוחשת לבשר לעצור
להקשיב למימיו הרכים
ספינות נייר על מים כחולים.
החלונות סגורים למגע
האור חודר את הרגש
מחמם את הגוף החדש. |
|
|
לא כל הזהב יש
לו זוהר,
לא כל תועה דרך
יאבד,
אומרים שלכל אחד
יש פואנטה,
אז למה תמיד אני
נשארת לבד?
(טולקין במקור,
א.ש. בשפצורים.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.