|
06/01/2007
המשקפיים שלי מקדימות את עיניי בפני העולם
המרחק האווירי קבוע רק האוויר מתחלף כמו
הצבע המכהה שעותיי או מבהיר רגעיי.
לפעמים אני מסיר אותן חושב אמת תצמח בין רגע
בבהירות טבעית נושמת. אך אותה הכהות שוב
מתחלפת והשקיפות שהיתה חוזרת.
אין חדש או ישן אחר או אחרת, תמיד אותה
"גברת" בין ערומת עין בין ממושקפת.
והמבט קבוע, רק הזווית לפעמים מצב קיים שוברת. |
|
|
מישהו יודע מה
השעה?
כן, מאוחר לך
ליסון!
פבלו, אני מבין
שאתה רוצה עוד
שבת...
מה סה סבת?
המתאגדים החדשים
מקבלים תגבור
לשמירות שבת
ממקורות
בארגנטינה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.