חגי קמרט / עמוד החשמל הזה |
שלוליות מול פנס לילי דומם מקררות רוח
טיפות יורדות מתיזות בוהק מנהורות בוץ
ועיניך רואות סתיו בשקיפות עיניי הבוהות.
העץ המעובד העגול הזה רטוב מתחת לאורו
פעם היה גדל אל השמים עתה הגיע אל סופו
ואני כל כך רואה עינייך, וכל כך רוצה.
מישהו תלה עליו שלט שלא כואב לו. בעצם אין
שלטים שכואב להם אך אנשים לפעמים הם שלטים
שהולכים והולכים עד שהולכים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|