02/12/2006
נועדת לבליה וכליה
גדולים ממך נשחקו עד עפר
מי סופר אותך בכלל
מבין אבני דרך.
קטנה כזאת
נחבאת אל הורדים.
פעם היית גם את,
רואה סביבות
לוקטת מבטי דרכים
גדולה על אם הדרך.
בוררת רק קפות
אל רום חרירים פוקחי עיני
עולם.
ימים עייפים ומאובקים
נושרים אט אלייך
נאספים אל ימיהם.
ואת שקטה כה שקטה
אבן דרכים קטנה
שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.