שחר שדה / שיר בהליכה |
את האווירה של אירופה,
הציפורים מנקרות לי בשקט באצבעות,
הפרחים שם השחירו
בין שלוליות עכורות,
האפלה מסתירה את הקור
שנשאר בעיניי.
הפרחים טבעו באפר
השמש שבלב שוב כבתה בי
ואני עירומה כאן לבד
ברחוב היתום,
בעוד שיר בהליכה
שלאט התחלתי לרשום...
הירח מתחבא לי
מהרגע שבו התחלת לשכוח אותי,
זהו לילה תמידי
מהרגע שאתה כבר לא כאן
ואני כאן לבד
ברחוב היתום
בעוד שיר בהליכה
שלאט התחלתי לרשום...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|