ואלו היו הימים:

ימים של חוסר שינה.
ימים קרים של תסכול, ועיניים עייפות.
ימים של נסיעות, ימים של מסעות.
הימים היו קשים, אך ימים מאתגרים.
בסופם של ימים אלו ידעה, יבואו ימים של אור.
לעיתים יהיו ימים של שמש,לעיתים ימים של צחוק
גם ימים של מרץ, וימים של הישגיות.
אך אלו יהיו עלומים, ואלו יהיו נחבאים.

ואילו ידעו שאר הנשים, להבין מה שווים הימים
יכלה היא לא לסבול מחוסר שינה.
עיניה לא היו טרוטות ועייפות.
ומסעותיה ( כך חשבה) היו הופכים לטיולים.

ימי האור פוקדים אותה עכשיו,
וחולמת היא, חולמת בהקיץ.

שאון הרכבת מעירה.
וצעקות החיילים שוב נשמעים
   
ואלו היו החיילים:

חיילים חסרי שינה אך בעלי מטרה.
חיילים קרים, מתוסכלים שעינייהם עייפות.
חיילים למודי מסעות.
חיילים קשי יום, ואכזרים.
בסופה של המלחמה ידעו, יבואו ימים של אור.
לעיתים זיהו בעדר היורד פרצופים של בני אדם.
אך אלו היו עלומים, ואלו היו נחבאים.

ואילו היו קצת יותר יעילים, ואת עבודתם קצת לפני מסיימים.
יכלו הם לא לסבול מחוסר שינה,
ועיניהם לא היו טרוטות ועייפות,
וחלומותיהם (כך חשבו) היו הופכים מגיהנום שהם עכשיו לטיולים.


אך הרכבות המשיכו להגיע.
ובעדר הופיעו פרצופים.


ואלו היו הימים.

.