ישר זה עקום מדי, כך קבעתי
ואת הבטת וגיחכת בחיוך
וכל אותו זמן יחד ישבנו
ובצחוק מדברים בהפוך
רק ההפך בזמן שבילינו
מסתבר כך היום, הוא גיחוך
מי יכול היה לנחש לפני שנה
שאל פנייך אזדקק לתמונה
מי ידע לספר בזמנו
כך המלך יירד מכסאו
כבר הרבה זמן לא מתעורר
ורק שיר מתנגן מספר
איך כשהלב מבפנים כך כואב
יושב לבדי כאן וכותב
עמוק זה רדוד מדי, כך אמרתי
ואת הבטת כמו לא מבינה
וכל אותו זמן הסתכלת בעיניי
וחייכת חיוך ניצחון של הנאה
שם עצירת הזמן של חיי
מסתבר כך, מזלזלת באמונה
מי יכול היה לנחש לפני שנה
שאל פנייך אזדקק לתמונה
מי ידע לספר בזמנו
כך המלך יירד מכסאו
כבר הרבה זמן לא מתעורר
ורק שיר מתנגן מספר
איך כשהלב מבפנים כך כואב
יושב לבדי כאן וכותב
שחור זה לבן מדי, כך העזתי
ואת גילגלת עינייך בפליאה
וכל אותו זמן החזקת בידי
ואת ליבי שמרת בכליאה
אך היום כשאני כאן לבדי
נדמה כך, הכל היה רק בועה
אף אחד לא ניחש לפני שנה
שאל פנייך אזדקק לתמונה
מי ידע לספר בזמנו
כך המלך יירד מכסאו
כבר הרבה זמן לא מתעורר
ורק שיר מתנגן מספר
איך כשהלב מבפנים כך כואב
יושב לבדי כאן וכותב
קרוב זה רחוק מדי, כך ביקשתי
אך כבר לא היית שם כדי לתת תגובה
אז כתבתי פה את שחשבתי
אך נדמה כך, לעולם לא אקבל תשובה |
