|
I
אחרי זה
אני אלך ואתעגל, אני
שונאת דברים עגולים
הם מזכירים לי את הקימור של הצלעות
שחונקות אותי ודוקרות-
מנקבות את הלב זה
מכאיב גם בבטן
בני-יחידי לוחץ לי על הצלעות
ילד שמנמן
לחיים-סופגניה, אני נגעלת
מכל הריבה הזאת בפנים לא שלחתי
אותו ללמוד לרכב על אופניים שלא
יפול, זה מה שחסר לי
לגרד אותו מהכביש
כל אבקת-הסוכר הזאת לא נראית לי
II
השיער שלו סבוך ופרוע הוא
נתקע לי בגרון אני
גוזזת כל מה שנשאר ממנו
ולא נזהרת על האוזניים או
על הרוח של בני-יחידי
הוא אף-פעם לא ינשוף על עוגת יום-הולדת
זה מגעיל
הרוק שלו ניתך בפיצפוצי-השוקולד
לא הסכמתי לו
הוא ילד-מדבק
ככה זה תמיד אנחנו
מתפזרים לי מהבטן
הוא קודם, אני אמרתי
הוא יתרסק על הרצפה בסלון זה
יהיה איום ונורא לנקות הפעם
לא יהיה לי אכפת |
|
|
קוטאותי הוא סתם
טמבל!
וטוב שהוא כבר
לא בקבוצה שלי!
פיני גרשון,
מנפץ מיתוסים
בעזרת ידע רב,
וקסם אישי, עוד
יותר רב! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.