אני לא אוהב שירים שכתוב בהם שרמוטה,
או זין
וגם לא פי הטבעת.
לא חובה לכתוב
חרא
בשיר.
אפשר בלי.
אני לא כותב כך
בשירים שלי.

והנה כתבתי את זה
כאן,
עכשיו.
שרמוטה
בשחור על לבן,
זין מזדקר מן הדף, מן הצג
וחרא מתחת
לפי הטבעת.

אבל זה לא שיר
זו אמירה, טענה,
פרגמנט.
מה שתרצו,
רק לא שיר

ברור שמותר הכל כמעט לכתוב.
זה לא פסול,
רק מיותר בשירים,
אבל מי שרוצה,
זכותו.
אני לא כותב,
לא אוהב,
זה לא עושה לי שיר בלב.

אל תכתבו כך בשירים שלכם.
אם תכתבו,
אני לא אקרא.

אולי אקרא,
אך ודאי
לא אוהב.