סערה של ינואר מרחפת מעל צהריי שבת
ומבעד למטר ברד
המטריד את זגוגית חלון המטבח,
אני רואה בדים נכנעים לרוח,
מוותרים על עליהם
בקיתון נחושת ישן, צרור ערמונים לי.
חרצתי קליפתם
הנחתים על הקמין,
טוב ונעים הריח שמפיצים המה בקלייתם
נבקע המעטה
חושף שנהב בשרם,
התרככה הליבה
כדורי ברד לבנים,
צליל נקישותיהם על החלון
נשנה עתה,
מפתה את אוזני להקשיב,
להצטרף ללחן
המתגרה בהרמוניה הסדורה
והנה בטרם חזרתי למעש,
קודם שאשוב אל הקמין,
התייבשו הערמונים, התקשו.
מה חבל,
ניטל מהם עסיסם.
אפס כי
ערמון אחד לבדו נשאר רך ומתוק
ובהתמוססו בפי
בטעמו הענוג,
כמו הזכיר לי
הערמון,
לא אבדה
תקווה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.