|
הלב שלי היום
כמו מצת
כזאת של ארבע שקל בקיוסק למטה
שתמיד נגמר לה הגז
כשאת לבד באוטו בלילה
בכביש בין עירוני
השפתיים שלי מתעגלות
סביב הירח
כדי להשאיר פתח נשימה
כשכל הגוף מתייבש
ונהיה אספלט
הדופק נעצר
נותר הבהוב
כמו של רמזורים כתומים
מאוחר בלילה
אני מחפשת את השלט
שכתוב עליו יציאה
במקומו מגיעים רק המחלפים
לכל מיני מקומות שאינני
רוצה להיות בהם.
אולי אשאיר את האוטו
באמצע הכביש
אוציא את הכנפים מהבגאז'
ואחפש את ה GPS -
לאלוהים
לא שמתי לב מתי החיים שלי
הפכו לדוחות חנייה
טופסי בקשה לעוד זמן ומרחב
אני מבקשת להתפשט מהם
לקבל איזה פטור
אישור יציאה רק לזמן מה
אינני יודעת מאיזה רשות
הרי יש רק אחת
כל כך מסובכת
הביורוקרטיה של המחשבה
11.1.07 קינג ג'ורג |
|
|
כן. בסדר. אני
גם ממש מאמין
להם שלתינוק של
במבה יש את אותה
בלורית ג'ינג'ית
ואותו קול מעצבן
וגוף של ילד
שמנמן בן חצי
שנה. משדרים
ת'פירסומת
המחורבנת הזאת
מאז שקשקתא פרש
לגמלאות, התינוק
הזה בטח כבר בן
30, יושב כל
היום בדירה
השכורה שלו
ואוכל במבה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.