דפנה רוזנצוייג / אני מותרת לך |
על דף קרוע ממחברת ומוכתם.
ורק לך תשוקתי העולה ופורצת
מחכה לך בסוף השורות וככלות יגונך,
אובדן הזיעה הרוחצת בגוף.
ובין הסדינים המבהיקים בלובן
אל תוך סליחתך אתעוות בדמעות.
ידיי יגששו את חצי המיטה הזרה
שמלאה את ריחך בבת אחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|