|
בחדר המדרגות ההוא
נשבר בי משהו.
כמעט שמעתי את קול הפיצוח.
את אלפי השברירים טסים באויר
ונוחתים על הארץ.
אור הפנסים אילץ אותי
להביט בעניין בכל השתקפויות האושר-
שנראה כל כך פעוט בעיני העולם כולו.
לבחון את ארבע הדקות השלמות כל כך
שהתפזרו על הרצפה.
הלוואי והייתי עוצמת עיניים,
מניחה לרוח לחבוט בי
בכל האיברים, מכל העברים
מפזרת את העצב למקומו הטבעי
בשורשי הקיום הקטנים.
ואם הבנתי את הכרוניקה
יכולתי בודאי לדעת
שאף אדם לא יוכל לעוף לנצח.
תמיד תמיד ישוב בסוף
אל אמא אדמה. |
|
|
פעם שמעתי על
איזה בחורה אחת
שקראה לכלבה שלה
"דייויד" רק
בשביל שהיא תוכל
לקרוא בקול
"דייויד,
בואי".
והיום אני חושב
על הבחורה הזאת
ואומר לעצמי,
קיבינימט.. עד
היום כל פעם שאת
קוראת לכלבה שלך
לבוא את צריכה
להזכר במשחק
מילים הדבילי
הזה?!!
בקיצור, אנשים
תחשבו טוב טוב
לפני שאתם עושים
את השטויות
האלו!
אחד שאכפת לו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.