|
הוא מבין את כולם
חוץ מאת עצמו
הוא רוצה לטובתה
אבל זה לא באשמתו
הוא רוצה להיות איתה
לחבק את גופה חזק
לשרוט את גבה בריקוד של אהבה
לשיר לה שיר מתחת לשמיכה
לעטוף את כולה תחת כנפיו
להציע לה מקום של חום
ומסתור מפני העצב
שקיעה בצבעים מוגזמים
יורדת מאחורי עצים
שנעטפים בקור הלילה
כלוב קטן על חוף הים
המים עולים לאור ירח
הוא מרגיש מחנק
חוסר יכולת לנשום
אבל אז הוא כבר חופשי
לעשות את רצונו
לא עוד סיוטים
לא עוד שבועות בלי אוכל
ולחיות על כדורים
לא עוד סיגריות במקום אוויר נקי
לא יכול עוד אלכוהול בתוך הגוף
לא עוד דם בקצה החדר
ולא עוד צלקות
החתול הזה עייף
כל הלילה הוא היה ער
לא יכל להירדם
הוא מצא לו פינה קטנה בצד
שאף אחד לא רואה ולא יודע
הוא נשכב ומחכה למכונית שתעבור...
...
ותיקח אותו הביתה |
|
|
היום אתה סלוגן
מחר אתה סלוגן
בדימוס מחרתיים
אתה שום דבר.
ק. מרכוס מקריץ
מסקנה לא מבוססת
אבל מאושרת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.