נפתלי אוחנה / עוד נר |
כמו אזיקים בלתי נראים,
חבלים דימיוניים,
קושרים קשרים.
מנסה להקשיב,
לקול שפורץ מקרבי,
אך אין עוול בכפי.
רק להסתכל,
בעינייך המתות,
רק להקשיב,
לקולך הגווע.
זאת כל בקשתי,
בטרם יתכבה עוד נר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|