באוויר ניחוח חדש, רוח קלה מעוררת הענפים.
טיפות הטל הראשונות מלחלחות העלים.
והוא כה קטן, שברירי, תלותי ותמים,
נולד אל העולם.
צמא לאמו,עיניו עצומות,
הילה של מלאך עוטפת את ראשו הרך.

עדיין לא שייך לעולם המבוגרים,
מחובר בקשר אלוהי-
לעולמות אחרים, נסתרים.
יש עוד זמן, יש בו עוד נגיעה,
שובל של קסם מהבריאה.

אט אט הוא פוקח העיניים,
מסתנוור לאור קרן השמש החמימה.
ומחייך החוצה,
חיוך של ילד,
חיוך של פעם ראשונה.