אילון מגן / צללית |
בעומדי מתחת לפנס
אש האהבה מתפשטת באברי,
מלטפת, מחממת
אך הצללית,
נרמסת בעקבי
בקול זעקה דוממת.
ככל שארחק מהפנס
רוחות קרירות
מנשבות מכל עבר,
חום האהבה מתעמעם
אך הצללית,
מתארכת וגדלה
ממלאת עד האופק
בקול כמיהה עזה.
איני מוצא בספרים
היכן המקום המדוייק
שבו עלי לעמוד
איפוא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|