מרת'ה וויטס / ציוץ |
כל חורף אני חותם חוזה,
ואני נוסע לצד השטן
ואני מת מאחורי ההגה.
כל חורף הוא מסע בזמן,
אל מול חלון חדרך, אל גינה ריקה,
נדמה שכל חיי עמדתי כאן,
לצליל ציוץ ציפור צחורה.
בחליפה נפרמת, בהבעה קפואה,
פיסות קונפטי קרושות בדם,
עשר שנים בנשימה עצורה
לקראת יום שלא יגיע לעולם.
כשהגשם נופל כבד על חלונך,
אני הצמרמורת במעלה שידרתך,
כי כל חורף הוא מסע בזמן,
וכל חורף הולך ומתארך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|