|
בכל פעם שאני נזכר
בשדיים הנפלאים הללו
בפטמות עם ניחוח ההדרים
היישר מן העצים
שניטעו בלב החולות
והחולות הללו שליד היד
הם טובעניים, מסוכנים
הם מושכים את העצים פנימה
אל תוך המוות השחור
והמוות הזה
הוא בא מתוכי
רק מתוכי
מהזיכרון |
|
|
להכניס אויר,
להוציא אויר.
בלונדה בהלם
נושמת, ובדרך
עוצרת לחשוב למה
בכלל צריך
לנשום, ומאחר
שהיא מגיעה
למסקנה שזה
מיותר לחלוטין
היא מפסיקה גם
עם זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.