למה בחרתי בדרך הזו
ששביליה פוצעות את ליבי
שקוציה חורטות ברגלי
את כאב השנים
את עוגמת החיים

רציתי להקיץ בבוקרו של יום
בנחת
קמתי אל הגהנום
בכל מה שנגעתי נכשלתי
על כל מה שאביתי וויתרתי
כשראשי חפוי רק לבכי שוועתי
לשחרר את תלאות היום
את המועקה לשכוח רעבתי

בהיתי
קיוויתי
לשתף ולחלוק הכאב
לבדי שוב חציתי
מדבר, ים והתייצבתי
אל מול פני אויב

אך בשעת המבחן
לא מצאתי הכוח
להגן על הבית
רק יכולתי לברוח
לשתוק, להשקיט
ולדום בשממה
שנותרה בגופי
חסר הנשמה