צ. דנה / את שלא נשכח |
ובעיניי רוחה,
זיכרון ימים עברו
כמנגינה שכוחה.
ניחוחות השושנים
שאז, לפני שנים
מילאו חייה רוגע,
צבעו לה הימים,
ריחם ספוג באפה,
מדיף מן הבדים.
וכמוהם,
עודן זכורות לה המלים,
אותן לחש לה אז
ההוא-
משדה השושנים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|