יושבת פתח בית
ובעיניי רוחה,
זיכרון ימים עברו
כמנגינה שכוחה.
ניחוחות השושנים
שאז, לפני שנים
מילאו חייה רוגע,
צבעו לה הימים,
ריחם ספוג באפה,
מדיף מן הבדים.
וכמוהם,
עודן זכורות לה המלים,
אותן לחש לה אז
ההוא-
משדה השושנים...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני כמו שאתם
רואים אותי,
הצלחתי רק בזכות
10 אצבעות,
5 של חשיש,
4 של סוכר,
והבוהן שלי.
סרן בנימין
גלעד, סטלן חולה
סכרת וכותב
סלוגנים עם הרגל
מגונה,
(מגונה- עיר
בסין שמיצריים
בה רגליים
מבמבוק וטופו)
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.