שחר שדה / על פסי הרכבת |
עמוק במזוודה
עם כל הפחדים שלי
וכל הזבל שנמצא בי.
הפלתי את עצמי
על פסי רכבת,
נדרסתי בחוזק
אבל לא הרגשתי דבר
כי אני כבר כמו מת
עוד הרבה לפני...
כל הדם שלי נשפך
והשקה את העצים ביער,
העצים האלה נכרתו
כי שתו הרבה מהרעל שבי.
נלקח ממני האושר
והוא לא ישוב אלי,
הוא עמוק במזוודה
שכלואה בתוך פחדיי.
אני שוכבת קפואה
על פסי הרכבת
עם עיניים פקוחות
ורואה את הפנסים
שמתקרבים אלי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|