|
כשאדם מגיע למקום חדש
קצת חושש ומאד נרגש,
דבר ראשון שתמיד שם ילמד
שיש זן דינוזאורים שעוד לא נכחד.
זה שילוב מוזר של זוחל ואדם
שמצמיח זנב שקוראים לו פז"מ,
וככל שהזנב הולך וגדל
דורש הדינוזאור שישירו לו הלל,
וכך אותו בחור עם זנב
שהפך לזקן השבט,
לפעמים יובילו בחוכמה
ולפעמים כל שיעשה זה לשבת.
לפני שהדינוזאור עובר למקום שכולו טוב
וכל חבריו אותו מספידים,
זנבו נחתך ונשאר עזוב
והוא חוזר להיות אדם תמים.
אז כשאתה מגיע למקום חדש,
קצת חושש ומאד נרגש
נסה לזכור מה כבר הרווחת
שבמקום זנב תגדל כלבאסה.
זכור מהיכן באת ולהיכן אתה הולך
שלא תהפוך לעוד דינוזאור עייף,
שמרוב דינוזאורים שגדלים עד אין סוף
יכחד האדם וישאר רק הקוף. |
|
|
"הבל הבלים אמר
בועז, הבל הבלים
הכל הבל:
מה יתרון לאדם
בכל עמלו שיעמל
תחת הבמה? כותב
הולך וכותב בא,
והבמה לעולם
עומדת. (...) כל
הסיפורים הולכים
אל הבמה, והבמה
איננה מלאה, אל
מקום שהסיפורים
הולכים שם הם
שבים ללכת"
הבמה החדשה, ספר
בועז, פרק א,
פס' 1-5
ארגנטינאי כותב
תנ"ך לעמים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.